בעיניים דומעות ובקול רועד, צליל נזכרת ברגעים הקשים שעברו עליה ועל ילדיה מאז התאלמנה. "היה לנו ביטוח חיים, אבל מסיבה לא ברורה, זמן קצר לפני שבעלי חיים נפטר, הוא החליט לשנות את הביטוח לביטוח תאונות. כנראה איזה נציג שכנע אותו שזה יותר משתלם ופחות יקר. אני מצטערת על כך שלא הייתי מעורבת יותר ולא ידעתי על השינוי שהוא עשה. כשחיים נפטר פתאום, מצאתי את עצמי אלמנה בגיל צעיר, לבד עם שלושה ילדים קטנים, בלי הכנסה, וצריכה להתחיל הכל מאפס."
דמעה זולגת על לחיה של צליל כשהיא משחזרת את התחושות הקשות שליוו אותה באותם ימים. "אם לבעלי היה ביטוח חיים, כל החיים שלנו היו נראים אחרת. הייתי מקבלת סכום כסף חד פעמי שהיה עוזר לנו להתארגן מחדש, או משכורת חודשית שהייתה מאפשרת לנו להמשיך לחיות ברמת חיים דומה לזו שהכרנו. במקום זה, מצאתי את עצמי נאלצת לצאת לעבוד קשה רק כדי לשרוד ולהביא אוכל הביתה. אני מרגישה כמו במרוץ קיומי שאין לו סוף. זה מתיש נפשית ופיזית, ולעתים אני מתקשה לראות את האור בקצה המנהרה."
אך צליל לא נשברת. היא אישה חזקה, וחרף הקשיים היא ממשיכה לדאוג לילדיה ולגדל אותם במסירות אין קץ. וזה בדיוק מה שמוביל אותה לצאת עם המסר החשוב שלה אל הציבור. "אני פונה לכל עצמאי, לכל הורה – אל תזלזלו בחשיבות של ביטוח חיים. זה נראה כמו עוד תשלום מיותר, במיוחד כשהמצב הכלכלי לא משהו. אבל כשקורה אסון, כשיקיריכם נשארים לבד בלעדיכם, רק ביטוח חיים יכול להציל אותם מהתמוטטות כלכלית וקיומית."
צליל מספרת שאצל בעלה חיים, שהיה קבלן עצמאי, זה היה אפילו יותר קריטי. "כשאתה עצמאי, אין לך פנסיה או ביטחון תעסוקתי. אתה חייב לדאוג לעצמך ולמשפחה שלך. אתה חייב לעשות ביטוח חיים, כי אם חס וחלילה משהו יקרה, זה מה שידאג למשפחה שלך. זה לא מותרות, זה הכרח קיומי. אם רק הייתי מעורבת יותר, אם רק הייתי בודקת מה קורה עם הביטוחים שלנו, כנראה שהיום המציאות שלי הייתה שונה לגמרי."
וצליל לא לבד. במהלך השנים האחרונות, היא הכירה אלמנות נוספות שעברו חוויה דומה. "יש לי חברות שגם התאלמנו בגיל צעיר, אבל ההבדל הוא שאצלן לבעלים היה ביטוח חיים. אז הן קיבלו כסף שעזר להם בתקופת האבל והשינוי, והן ממשיכות לקבל משכורת חודשית שמאפשרת להן לחיות בכבוד, לגדל את הילדים בנחת, בלי הדאגות הכלכליות שמלוות אותי כל הזמן. חברה אחת שלי סיפרה לי שהיא מקבלת קרוב ל-20 אלף שקלים בחודש מביטוח החיים והפנסיה של בעלה. זה סכום שמשנה חיים. אצלי, הלוואי והייתי יכולה לומר שיש לי ביטחון כלכלי כזה."
צליל מבינה שלא תמיד קל לחשוב על הדברים הקשים, על התרחישים שאף אחד לא רוצה שיקרו. אבל היא יודעת מניסיונה כמה זה חשוב. "החיים הם דבר שברירי ובלתי צפוי. בבוקר אחד אתם חיים את השגרה, ובבוקר הבא כבר כלום לא אותו הדבר. לא תמיד אנחנו שולטים במה שקורה, אבל מה שכן בשליטה שלנו זה להיערך לזה בצורה המיטבית. לכן אני קוראת לכל מי שקורא את השורות האלה – אם יש לכם ילדים, אם אתם עצמאים, אם אתם רוצים שמשפחתכם תהיה מסודרת ומוגנת גם אם חלילה תלכו לעולמכם – דאגו לרכוש ביטוח חיים משמעותי. תיקחו אחריות, תלמדו את הנושא, תשבו עם סוכן מקצועי ואמין שיסביר לכם מה האפשרויות. אל תתנו לחוסר ידע או חוסר תשומת לב לגרום לטעויות הרות גורל כמו שקרה אצלנו."
הסיפור של צליל הוא עדות חיה לאסון שיכול להתרחש כשלא נערכים נכון. היא יודעת שלא יכולה לשנות את העבר, אבל מקווה שדרך שיתוף הסיפור שלה היא יכולה להשפיע על העתיד של אחרים. "אני רואה את זה כשליחות שלי היום, לחלוק את הידע והניסיון שרכשתי בדרך הקשה, כדי שאחרים ילמדו מהטעויות שלנו וידאגו לעתיד שלהם ושל ילדיהם בזמן."
אז אם יש לקח אחד שכדאי לקחת מהסיפור של צליל, הוא לא לחכות עד שיהיה מאוחר מדי. להפנים את החשיבות הקריטית של ביטוח חיים, במיוחד לעצמאים ולמשפחות צעירות. לשבת עם בן או בת הזוג, לקחת אחריות משותפת, ללמוד את הנושא ולהסדיר את הביטוח המיטבי. כי מעבר להיותו צעד פיננסי חכם, ביטוח חיים הוא אקט של אהבה ודאגה למשפחה. זה אומר שגם אם חס וחלילה תיעדרו מחייהם, אתם עדיין דואגים להם, עוטפים אותם בביטחון חומרי ונפשי שיעזור להם להתמודד עם האובדן והשינוי.
ואולי, בסופו של דבר, זו המורשת החשובה ביותר שכל אחד יכול להשאיר אחריו. לא רק זיכרונות יפים וערכים טובים, אלא גם בסיס מוצק ויציב שממנו יוכלו יקירנו להמשיך לצמוח ולשגשג, גם בלעדינו.
דרך המילים שלה, החוכמה שצברה, והכוח שהיא מפגינה, צליל מעבירה מסר חזק ובעל ערך עליון לכולנו. בואו נקשיב לו, נפנים אותו, ונפעל על פיו. זה יכול להיות ההבדל בין סיפור כואב על חוסר וקושי, לבין סיפור מרגש על אהבה ואחריות שנמשכות אל מעבר לחיים עצמם. בואו ניקח אחריות ונדאג לעתיד שלנו, של המשפחות שלנו ושל אלו שאנחנו הכי אוהבים. כי אין דבר חשוב יותר מזה.
